מתוך פוסט : 14/6/20
"לפעמים כדי לכתוב, או כדי לסדר את המחשבות אני נשכבת בשדה, ככה על החול בין הערוגות. והפעם כשחלפתי על פני הערסל הכחול שנדב מתח בין עץ התפוז לעץ הרוקריה (העץ הכי ״אחר״ בגינה שלנו) אמרתי לעצמי, למה לא בעצם? למה לא?
כבר מהשבוע השני לספירת הקורונה הוא שם, אולי בכל זאת ...אשכב בו לרגע.
הבנות כל היום משחקות בו, מציעות לי להצטרף ואני מתחמקת ומתרוצצת. עם כל הכבוד וההאטה שיש לי לערסלים,
ועוד יותר לערסלים שמתחו בין עצי קוקוס.
פה אין קוקוס ובטח שלא מומלץ ככה סתם לעצמאי לשכב בו באמצע היום.
אז נשכבתי...וחשבתי...
הערסל הזה תפס חצי מגירה עד שהגיעה הקורונה, ואז נדב עשה את מה שהוא עושה מעולה (עוד משהו שהוא עושה מעולה;) וזה לסדר את מה שכבר קיים רק בסדר חדש ויעיל יותר.
ואם תרשו לי להעז ולחשוב כבר ברטרוספקטיבה על החודשיים הראשונים לקורונה,
אז בשתי מילים:
״ערסל כחול״.
נדמה לנו שמצאנו את ה"ערסל הכחול" של פארמה קולטורה, אותו אחד שכבר קיים אצלנו כמה שנים אבל לא היה במקום הנכון. כזה שהיה צריך שנשים אליו לב ושנוציא אותו מהמגירה ונסדר מחדש.
אז סדרנו, תלינו, הצגנו, מתחנו, ועכשיו אפשר סוף-סוף להשתמש בו בנוחות ובהנאה,
והוא אפילו פינה מקום לדברים חדשים להכנס.
שמחים לחלוק אתכם את הראיון המלא של גיל (היי זו- אני) עם אפרת אנזל
בחסות קפה עלית פלטינום - על השגרה החדשה שלנו. בטח תגלו בראיון לפחות אחד מהערסלים הכחולים שלנו:)
לצפייה הקליקו כאן
מה הערסל הכחול שלכם?
צילום : עינב סגל Burry hunting